היצרות טרשתית בעורקי התרדמה, הקרוטיס, היא גורם חשוב לשבץ מוחי איסכמי. ההיצרות נגרמת מהצטברות של רובד טרשתי בדופן הפנימית של העורק, ועלולה להפחית את זרימת הדם או לשמש מקור לתסחיפים העלולים לגרום לאירוע מוחי.
את האבחון ניתן לבצע באמצעות דופלקס של עורקי הצוואר, CTA או MRA, לפי הצורך הקליני. מעבר לעצם קיום ההיצרות, חשוב להעריך את חומרת ההיצרות, את מבנה הרובד ואת ההקשר הקליני הכולל.
יש להבחין בין היצרות סימפטומטית לעומת היצרות אסימפטומטית. היצרות סימפטומטית היא היצרות הקשורה לאירוע איסכמי מוחי או ברשתית בפיזור אותו עורק קרוטיס. לעומת זאת, היצרות אסימפטומטית היא היצרות שאותרה ללא אירוע איסכמי קודם בפיזור אותו עורק במהלך התקופה האחרונה. ההבחנה הזאת חשובה מאוד, משום שהיא משנה את הערכת הסיכון ואת דרך החשיבה הקלינית.
חומרת ההיצרות ומאפייני הרובד חשובים גם הם. מקובל להעריך אם מדובר בהיצרות קלה, בינונית או קשה, משום שהסיכון לשבץ והמשמעות הקלינית שונים מאוד לפי חומרת ההיצרות.
ישנן אפשרויות טיפול שונות בהיצרות של עורקי הקרוטיס. הטיפול התרופתי המיטבי הוא מרכיב יסודי בטיפול, וכולל איזון גורמי הסיכון הווסקולריים וטיפול תרופתי מתאים בטרשת העורקים. במקרים מסויימים קיימת גם אפשרות להתערבות בצינתור עם התקנת תומכן (סטנט) או בניתוח אנדארטרקטומיה. ההערכה הקלינית מחייבת התייחסות לחומרת ההיצרות, השאלה אם מדובר בהיצרות סימפטומטית או אסימפטומטית, מאפייני הרובד, גורמי הסיכון הווסקולריים והרקע הקליני הרחב של המטופל.
בקליניקה לבריאות המוח ניתנת הערכה נוירולוגית מקצועית ומותאמת אישית גם בתחום ההיצרויות בעורקי התרדמה, כחלק מהסתכלות רחבה על שבץ מוחי ומחלות כלי דם, מתוך מטרה להגיע לאבחנה מדויקת ולהעריך את הסיכון באופן מושכל ואחראי.
