שבץ מוחי או טאוע מוחי הוא מצב שבו נגרמת פגיעה באספקת הדם לאזור מסוים במוח, וכתוצאה מכך נפגע תפקודו של אותו אזור. הפגיעה עלולה להופיע באופן פתאומי ולהתבטא בחולשה, הפרעת דיבור, הפרעת תחושה, פגיעה בשדה הראייה, הפרעת שיווי משקל או תסמינים נוירולוגיים נוספים, בהתאם לאזור המוח שנפגע.

ישנם שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: שבץ מוחי איסכמי, הנגרם מחסימת כלי דם במוח, ושבץ מוחי דימומי, הנגרם בעקבות דימום מוחי.

שבץ מוחי איסכמי הוא הסוג השכיח יותר. הוא נגרם בשל חסימת כלי דם מוחי על ידי קריש דם או תסחיף, וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לאזור מסוים במוח. כאשר רקמת המוח אינה מקבלת דם, חמצן וגלוקוז בכמות מספקת, עלולה להיגרם פגיעה תפקודית ולעיתים גם נכות משמעותית.

גורמי הסיכון המרכזיים לשבץ מוחי כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, עישון, היעדר פעילות גופנית, השמנה והפרעות בקצב הלב, ובפרט פרפור פרוזדורים. גם טרשת עורקים היא גורם מרכזי, משום שהיא עלולה לגרום להיצרות של כלי הדם ולהיווצרות קרישי דם.

בין הסיבות העיקריות לשבץ מוחי איסכמי ניתן למנות תסחיף ממקור לבבי, מחלת כלי דם מוחיים קטנים, והיצרויות טרשתיות בכלי הדם של הצוואר או של המוח. עם זאת, קיימות גם סיבות נוספות, ובמיוחד בגיל צעיר יותר לעיתים נדרש בירור רחב יותר.

לאחר שבץ מוחי קיימת חשיבות רבה לבירור מדויק של מנגנון האירוע, כדי להתאים טיפול מניעתי מיטבי ולהפחית את הסיכון לאירוע חוזר. בירור זה עשוי לכלול בדיקות דימות של המוח וכלי הדם, הערכה של תפקוד הלב ובדיקות דם, בהתאם לצורך הקליני.

במקרים רבים ניתן להפחית את הסיכון לשבץ מוחי באמצעות איתור מוקדם של גורמי סיכון, טיפול נכון ואיזון מיטבי שלהם. מחקרים גדולים הראו כי עד כ־90% ממקרי השבץ קשורים לגורמי סיכון הניתנים להשפעה, ולכן אבחון מוקדם, איזון גורמי סיכון וטיפול נכון עשויים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירוע מוחי.

בקליניקה לבריאות המוח ניתנת הערכה נוירולוגית מקצועית בתחום השבץ המוחי, מתוך מטרה לזהות את מנגנון האירוע ולהתאים מניעה מותאמת אישית וטיפול והכוונה באופן מושכל ואחראי.

במקרים מתאימים ניתן לשלב גם את BRAIN.Q, טכנולוגיה רפואית חדשנית לא פולשנית לתמיכה בשיקום לאחר שבץ מוחי איסכמי. מדובר במערכת המבוססת על שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך ובעוצמה נמוכה, מונחי בינה מלאכותית, שנועדה להשתלב כתוספת לטיפול השיקומי המקובל.